מוניטורים אולפניים אקטיביים

בחירת מוניטורים לאולפן היא אחת מהמשימות כבדות המשקל כשאנו ניגשים להקמת אולפן ביתי. מוניטורים אולפניים יקבעו במידה רבה את איכות הסאונד שנקבל באולפן שלנו, אם כי בהקשר זה צריך כמובן לזכור גם את הממירים של כרטיס הקול שלנו, את האקוסטיקה באולפן, ואפילו את סוג הכבלים בהם אנו משתמשים. אבל בסופו של דבר המוניטורים הם אלה שמזיזים את האוויר באולפן שלכם – ואתם רוצים שהם יעשו את זה כמו שצריך!

אז איזה מוניטורים אולפניים לבחור? מה הגודל האופטימלי של מוניטור שיתאים לאולפן שלנו? מה ההבדל בין מוניטורים אולפניים ורמקולים טובים? על שאלות אלה ועוד רבות אחרות ננסה לענות במאמר זה.

מוניטורים אולפניים מסוג Near Field

מרבית המוניטורים האולפניים שתמצאו בחנויות ציוד לאולפנים הם מוניטורים מסוג Near Field. הרעיון של מוניטורים אולפניים מסוג זה הוא שהם נועדו לשמיעה מטווח קרוב יחסית של בין מטר לשני מטר, וכך לנטרל באופן משמעותי את האקוסטיקה של החדר. מכיוון שמוניטורים כאלה נמצאים קרוב אליך, ניתן להאזין בעוצמה נמוכה יותר, וכך לקבל פחות החזרים מהקירות ועוד שלל תופעות לוואי אקוסטיות לא רצויות שמאפיינות אופן ביתי שאינו מטופל אקוסטית באופן אופטימלי.

מה ההבדל בין רמקולים ביתיים מצויינים למוניטורים אולפניים?

בעוד שרמקולים Hi-Fi סלוניים מנסים לספק סאונד נעים לאוזן, ולפנק את המאזין – מטרתם של מוניטורים אולפניים היא לתת תמונה מדוייקת וניטרלית ככל האפשר. כלומר, מוניטורים אולפניים אמורים לא להדגיש תדרים מסויימים על חשבון אחרים ולספק לנו את תמונת הסאונד כפי שהיא. כשאנו יוצרים מוסיקה ואנו רוצים שהיא תישמע טוב על כל מערכת השמעה עלינו לעבוד על מוניטורים אולפניים מדויקים ככל הניתן.

מוניטורים אולפניים שקופים. יש דבר כזה?

אז זו אומנם התיאוריה, אבל במציאות יכולים להיות הבדלים עצומים בין מוניטורים אולפניים שונים. מוניטורים אולפניים מתיימרים להיות Flat (כלומר ניטרליים ושקופים) אבל מסתבר שכל מוניטור הוא Flat בדרכו שלו. בשורה התחתונה, אתם צריכים לקנות מוניטורים שאתם אוהבים את הסאונד שלהם. צריך להקשיב למוניטורים בחנות, אבל עדיף לנסות אותם קודם (אם זה מתאפשר) בסביבת העבודה שלכם. תכינו לעצמכם דיסק reference עם מוסיקה שאתם מכירים באיכות גבוהה (לא MP3). תקשיבו לדיסק הזה על מוניטורים אולפניים שונים ותמצאו את המוניטור שעושה לכם את זה. זה המוניטור שאתם רוצים באולפן הביתי שלכם.

מוניטורים לאולפן. המחיר.

בגדול בתחום המוניטורים אין קיצורי דרך. מוניטורים אולפניים טובים עולים כסף, ולפעמים הרבה כסף. מוניטורים עשויים להיות אחת ההשקעות המשמעותיות באולפן הביתי שאתם מקימים. אם אתם בשלבים מוקדמים בקריירת המוסיקה שלכם, הגישה שלי היא שאין צורך בשלב זה במוניטורים יקרים, מכיוון שהתוצאות שתקבלו על מוניטורים אולפניים זולים יותר יהיו זהות ואתם לא תוכלו באמת לנצל את האיכויות של המוניטורים היקרים יותר. בשלב מאוחר יותר כאשר תתפתחו והאוזניים שלכם יתחדדו, ותרגישו שהמוניטורים שיש לכם כבר לא מספיק טובים ליכולות שלכם והם מגבילים אתכם - אז יהיה הזמן הנכון לשדרג. לפני כן תוכלו בהחלט להסתפק במוניטורים מהצד הזול יותר של הסקאלה. אגב בתחום המוניטורים פחות מומלץ לקנות יד שניה עקב הבלאי הגבוה יחסית.

מי אמר שהגודל לא קובע?

בתחום של מוניטורים אולפניים הגודל בהחלט קובע. מוניטורים קטנים לא יוכלו להוציא בסים עסיסיים שאחיהם הגדולים יכולים להפיק. יחד עם זאת צריך להתאים את גודל המוניטור לגודל החדר. בחדר קטן עדיף לבחור מוניטורים קטנים יותר, משום שחדר כזה לא יוכל להכיל את התדרים הנמוכים של המוניטורים הגדולים יותר. מוניטורים גדולים מידי בחדר קטן יספקו סאונד "בוצי" ויעצימו את המגרעות האקוסטיות של החדר. בחדר גדול יותר עדיף לבחור מוניטורים אולפניים גדולים יותר שיוכלו לתת סאונד עשיר ממלא ועוטף – וגם יותר בסים.

האם ניתן לוותר על מוניטורים אולפניים ולהסתפק באוזניות איכותיות?

לא. אוזניות, איכותיות ככל שיהיו אינן תחליף למוניטורים אלא אביזר משלים. אוזניות מספקות מרחב סטיראופוני מוגזם ולא אמיתי, בדרך כלל לא יכולות לספק תמונה מדוייקת בתדרים הנמוכים שלא לדבר על כך שממש לא בריא לעבוד באופן שוטף עם אוזניות. אוזניות טובות כן יכולות לספק נקודת התייחסות נוספת על התמונה שנותנים לנו המוניטורים, ובהחלט מומלץ להשתמש בהם לשם כך מידי פעם. להקשיב פעם אחת לפרוייקט באוזניות – ולחזור למוניטורים!

סטנדים למוניטורים שלך

המקום הטוב ביותר להצבת מוניטורים אולפניים הוא על סטנדים ייעודיים, יציבים וכבדים ככל האפשר. יש לקחת בחשבון שכאשר הסטנד לא מספיק יציב, המוניטור יזיז אותו תוך כדי פעולה והתוצאה תהיה תמונת סאונד מטושטשת - בעיקר בתדרים הנמוכים. מחירם של סטנדים למוניטורים אולפניים מתחיל מ-300 שקלים, אך סטנדים איכותיים, כבדים ויציבים יעלו הרבה יותר. לעיתים כדאי יותר להציב את המוניטורים על שולחן יציב מאשר על סטנד נידף ברוח. לצורך כך ישנם פתרונות ייחודיים כגון תומכים אקוסטיים מייצבים של חברת Auralex ופתרונות נוספים.

הכתבה באדיבות מגזין LFO

כל המידע לגבי מוניטורים לאולפן

מוסיקאים רבים זקוקים לציוד מקצועי לאולפן ההקלטות הביתי שלהם. חלק בלתי נפרד וחשוב מציוד זה, הם מוניטורים לאולפן. אלה הם למעשה הרמקולים שמשתמשים בהם בעת עריכה של אודיו. יש להבין כי רבים סבורים כי קיים הבדל בין מוניטורים לבין רמקולים. התשובה היא שאין.

ההבדל הוא במהות השימוש. מוניטורים נועדו להציג ולתת מבט על הסאונד. הצליל שלהם יהיה איכותי יותר, בעל טווח תדרים רחב יותר וללא הגברות או הנמכות של תחומי תדרים. ניתן למצוא מוניטורים ביתיים לאולפן,אשר על פי רוב הם יהיו קטנים יותר וקיימים מוניטורים גדולים לאולפנים גדולים ומקצועיים יותר.

יש לציין, כי גודלם מוניטורים לאולפן קובע לגבי איכותם. אם אינכם מעוניינים לרכוש מוניטורים גדולים באולפן הקטן או לרכוש מוניטורים קטנים לאולפן גדול, יהיה לכם קשה לשלוט בעוצמת הסאונד שיבקע מהם. למעשה גודלם של המוניטורים נמדד כקוטר של וופר שהיא אותה ממברנה רחבה, אשר ממנה בוקעים התדרים הנמוכים והבינוניים. יש לציין כי בבחירה של מוניטורים למטרת עבודה באולפן היא אינה פשוטה ובפירוש, אין שום קיצורי דרך.

מוניטורים מקצועיים עולים כסף ולפעמים גם הרבה. זוהי אחת ההשקעות החשובות באולפן הביתי שמקימים. אם אתם מתחילים בתחום אין צורך ברכישה של מוניטורים יקרים, היות וכאשר תתמקצעו יותר, רק אז תוכלו להישתדרג במוניטורים שיהיו יקרים יותר.

איכות הסאונד באולפן תלויה הרבה במוניטורים

הבחירה של מוניטורים לאולפן היא די מבלבלת וקשה. מוניטורים המיועדים לאולפן יקבעו את איכות הסאונד ויש לזכור בנוסף את ממירי הכרטיס קול, את האקוסטיקה באולפן ואת הכבלים שאנו משתמשים בהם. למעשה , בשורה התחתונה, המוניטורים הם אלה שיקבעו את איכות הסאונד באולפן הביתי שלכם וכדאי כי תבחרו את המתאימים והמקצועיים שתוכלו להפיק מהם את המיטב. יש לרכוש בנוסף סטנדים מתאימים שיהיו יציבים ואפילו כבדים.

כאשר הסטנד לא יציב דיו, המוניטור יזיז אותו תוך הפעולה ותמונת הסאונד תהיה די מטושטשת, במיוחד אם עובדים על תדרים נמוכים.

מומלץ לא לרכוש מוניטורים מיד שנייה, היות ואלה נוטים לבלאי ומומלץ לרכוש מוניטורים חדשים.שוק האודיו, מציע דגמים רבים של מוניטורים מקצועיים, מדגמי מיני ועד לרמקולים גדולים במיוחד, מוניטורים מוגברים לשדה שמיעה רחוק, יהיו גדולים יותר והם מצוידים במגברים גדולים במיוחד כאשר הם מיועדים לשמיעה בטווח של 3 מטרים ואפילו יותר. יש למקם רמקולים גדולים מסוג זה, בקירות הקדמיים ולא לכולם יש אפשרות או מקום להצבתם

מוניטורים אקטיביים לאולפן מול מוניטורים פאסיביים

המוניטורים המיועדים לעבודה באולפן, מתחלקים לשניים- מוניטורים אקטיביים לאולפן, מול מוניטורים פאסיביים. המוניטורים הפאסיביים אינם מוגברים ועליהם לעבוד עם מגבר חיצוני היות ולא מובנה בהם מגבר.

המוניטורים האקטיביים, מצוידים במגבר מובנה וכן ברכיבים אלקטרונים נוספים כגון CROSS OVER, שהוא מפצל נכון את הסיגנל למגבר ייעודי וממנו אל האלמנט הנכון שהוא טוויטר,וופר או מידי ובכך הוא מייצר בעצם סאונד נקי. מוניטור שהוא 2WAY והוא מפצל לשני תחומים {BAND}  למעשה יש רושם, כי המוניטור שיהיה מצויד ביותר אלמנטים ייחשב כאיכותי יותר אבל חשוב לדעת, כי כל פיצול מייצר מורכבות נוספת ופוטנציאל לבעיות ב- CROSS OVER. הבעיות הללו תורגשנה יותר בהאזנה קרובה.

זו הסיבה שרבים מיוצרי המוסיקה ובעלי האולפנים, בוחרים  במוניטורים שיש בהם שני אלמנטים ולא יותר מכך. קיימים מוניטורים לשדה שמיעה בינוני הנקרא MID FIELD. מוניטורים לשדה שמיעה בינוני, נקראים MID FIELD והם מיועדים לשמיעה ממרחק של שני מ' לערך ויש בהם שלושה אלמנטים. במרבית המקרים, מוניטורים מסוג זה, מציעים מכברים די חזקים ויתאימו במיוחד עבור אולפנים עם חדר בקרה גדול וכן, הם יספקו תגובת תדרים רחבה עם תדרים נמוכים שיהיו הרב יותר טובים מאשר מוניטורים קטנים.

אחת מהבעיות הנפוצות יותר הינה השליטה בעוצמה. לכל אחד, ישנה היכולת להגביר את עוצמת השמע בחדר, אבל אנו שוכחים כי למעשה אותו מעגל פשוט, מיועד להגברה או להנמכה קיים פוטנציאל הרסני, כאשר חלק מהציוד הוא אקטיבי ובאפשרותו לעוות את הסיגנל המגיע למוניטורים. קיימים מיקסרים זולים או יציאות שהן די פשוטות המצוידות בכרטיסי קול חיצוניים, מה שעשוי לגרום גם הוא מטרד אשר ניתן יהיה למנוע אותו באמצעות שלטי עוצמה פאסיביים. הפתרון מצוי בשימוש עם שלטי עוצמה ובפתרונות פיצול פאסיביים והכוונה היא שהם אינם מבצעים איזו שהיא מניפולציה פעילה על האות של האודיו.

התאימו את המוניטורים לאולפן הביתי שלכם באמצעות תקציב קבוע מראש

אחד מהפרמטרים ההכרחיים לרכישת מוניטורים לאולפן יש לבחור בדגם של מוניטורים אשר יתאים לתקציב שהגדרתם. אם יש לכם תקציב של 4500 ₪, זה יהיה בסדר אם תרכשו מוניטורים בתקציב של 2,500 ₪  וניתן בהחלט למצוא אפילו מוניטורים מוגברים ואיכותיים בתקציב זה. הגדירו את התקציב שלכם, בהתאם לגודלם של המוניטורים.

יש לזכור בנוסף, כי האולפן הביתי שהוא שונה מהאולפן המסחרי, יש לייצר סביבת עבודה שתתאים לכם. יש לציין כי החדר שבו ממוקם האולפן שלכם, ישנה את הסאונד כי ממירי ה-DA שהם דיגיטל לאנלוג יעצבו ויגרמו לסאונד להשתנות. יש לבצע הרבה ניסויים ובדיקות עד שתחליטו לגבי המיקום המדויק של המוניטורים, כך שיתקבל סאונד המתאים לכם.

יש לבצע בנוסף, טיפול אקוסטי על פי הצורך. האקוסטיקה חשובה לא פחות ממוניטור איכותי. מומלץ לפני רכישת  מוניטורים אקטיביים לאולפן , מומלץ לבדוק היטב את החדר שבו נמצא האולפן, יש לזהות את הבעיות העשויות להיגרם וכדאי לא להתעלם מהן. הדבר החשוב הנוסף שעליכם לבצע, הוא להתחשב בגודלו של החדר שבו יהיה האולפן ביחד לגודלם של המוניטורים.

תוכלו להפיק את המקסימום מהמוניטורים שלכם באמצעות כיוון לעוצמה בינונית יש לסובב את כפתור ה- KNOB לאמצע ואת הדרים גם למצב מאוזן. באופן זה, המגבר יעבוד באופן מאוזן ותקבלו את הצליל הניטראלי. אפשרויות של כיווני עוצמה, קיימות רק במוניטורים מוגברים. אם יש לכם מוניטורים פאסיביים, כאלה שהם אינם מוגברים, השליטה עליהם, תהיה כמובן באמצעות מגבר חיצוני שיגיע כיחידה נפרדת.

ההיענות של התדרים באולפן הביתי

יש להתייחס לטווח התדרים אם מהנמוכים ועד לגבוהים והכוונה היא מבס עד טראבל.  אין קשר סבבתי מוחלט בין גודלו של הוופר שהוא זה שאחראי על הפקתם של התדרים הנמוכים כגון בסים.  וופר קטן ושטוח, יפיק בסים מדויקים וירד נמוך יותר בתדרים, מאשר וופר גדול או כזה שהוא בעל ממבראנה כבדה וטווח של תנועה קטן יותר.

יש לבחון את האיכות של התדרים  אם אתם סבורים, כי אוזניות אולפן יוכלו לתת לכם תמונה ברורה של התדרים, מומלץ לא לעשות כן. היות ואוזניות אולפן, עשויות להישמע טוב אבל השמיעה בסטריאו תהיה מוגזמת ובנוסף, עבודה ממושכת עם אוזניות, תהרוס לכם את השמיעה.

על מנת לקבל תדרים של בס נמוכים וברורים, תצטרכו מוניטורים לאולפן שיהיו גדולים יותר.למשל מוניטורים עם  וופר של 5 אינץ', לא יוכלו לספק לכם בסים ברמה זו.  תוכלו בהחלט להסתפק במוניטורים בגודל קטן יותר, הם יתנו אולי פחות בס, אבל התוצאה של הסאונד שיספקו מוניטורים אלה,  תהיה מדויקת יותר ונעימה לאוזן. מבחינת האולפן עצמו, יש להציב את המוניטורים לפחות במרחק של מטר אחד מכל קיר, יש לשמור על משולש שווה צלעות שיהיה בעל מרחק סימטרי של מטר ביניכם לבין המוניטורים.

ההבחנה בין מוניטור לאולפן לבין רמקול איכותי

ניתן להבחין בין מוניטורים לאולפן, לבין רמקולים איכותיים. המוניטור, יספק תוצאה ברורה ואילו הרמקול האיכותי הביתי, ייפה את הצלילים באופן כזה שיחמיא למוסיקה. כאשר אנו עובדים באולפן ההקלטות, אנו מעוניינים כי הסאונד שיהיה מקורי ופחות מיופה. ההבחנה היא אמנם נכונה, אבל קיימים הבדלים מהותיים בסאונד בין סוגי המוניטורים.

יש לבחון את המוניטורים לפני רכישתם,   היות ואין אנו מעוניינים להקשיב שעות לצלילים של מוניטורים המיועדים לאולפן שאין אנו אוהבים את הצלילים שלהם, רק בגלל שהם בעלי סאונד נכון או שקוף.

מוניטור שיהיה מדויק, נוכל לשמוע פרטים קטנים באופן מדויק יותר. אם אתם מאזינים למוניטור, יש לבחון אותו בקטע מוזיקלי שמוכר לכם טוב ולבחון, אם אכן אתם שומעים את כל הצלילים שאתם מכירים מהקטע המוזיקלי. מוניטורים לאולפן שיהיו איכותיים יחשפו פרטים מהקטע המוזיקלי שלא שמעתם עדיין, כאשר אתם נתקלים בסיטואציה כזאת, התייחסו למיקום ולפרטים באופן הכללי, אם לדוגמא, משהו אינו נשמע לכם הגיוני, או שנשמע לכם מוגזם מדי תתחילו לחשוד.

העוצמה של המוניטורים המיועדים לעבודה באולפן

רמקול שיהיה  חלש אך עדיין איכותי, יהיה נהדר, כ עוד הוא יפעל בעוצמה שהמגברים שלו מסוגלים לספק ועדיף שהעוצמה תהיה מתחת למקסימום.  אם נמתח את יכולותיו של המגבר, הוא אולי יעבוד אך הוא ייצור עיוותים בשיאי עוצמה קצרים. עיוותים אלה, אמנם אינם נשמעים ממש כעיוותים מובהקים, אבל הם עדיין בכל זאת, יגרמו לפגיעה בתדרים הגבוהים והם אף ימרחו יותר את הסאונד  מומלץ לרכוש מוניטורים לאולפן שעוצמת העבודה הרגילה שלו תעבוד מתחת לסף המאמץ. גם כאן מותגים מוכרים יהיו חסרי משמעות בשל ההבדלים המהותיים בנצילות הרמקולים. מה שקורה הוא שהחשמל המוזרם באמצעות המגבר לרמקול יתורגם למוזיקה וחלק יהיה מומר לחום וילך לאיבוד.

על מנת להיות בטוחים ברכישה של מוניטור איכותי לאולפן, יש לבדוק, כיצד יישמע המוניטור בעוצמה גבוהה יותר מזו שאתם בדרך כלל עובדים בה. אם המוניטור עדיין נשמע בעל צלילים נקיים, ברורים ועדיין בעוצמה גבוהה, הרי מדובר ללא ספק שזהו מוניטור איכותי. כל בחירה שתבצעו, תהיה סופו שלדבר נכונה עבורכם.

התפקיד הראשון של המוניטורים שתרכשו, יהיה אימון האוזניים. למרות שאתם מסוגלים לשמוע, לא בהכרח שתוכלו להקשיב. יש להיות בעלי אוזן מיומנת על מנת להבין במושגים כגון "צלילים שקופים" "עגול", "נוצץ" "צליל קריסטלי" או "צליל קריספי". בהם לרוב משתמשים אנשי מקצוע במוסיקה כאשר הם מתארים את הסאונד. הניסיון שתצברו עם הזמן, הוא זה שינחה אתכם ויגרום לאוזניים שלכם, להיות מיומנות יותר.

דבר זה, יקרה לכם באופן הדרגתי מבלי מאמץ. כאשר תתחילו כבר להכיר היטב את המוניטורים שלכם, תוכלו כבר לחזות מראש, כיצד תישמע לכם המוסיקה לעומת מערכות אחרות, לעמוד על הדקויות וההבדלים שבין דגמי המוניטורים ולשדרג אותם עם הזמן ולפי הצורך.

מוניטורים לאולפן שאינם שטוחים

ישנם מוניטורים לאולפן שתוכננו בכוונה תחילה להיות לא שטוחים בצורה שהיא יחסית קיצונית, בכדי לתת לטכנאי הסאונד את ההרגשה כיצד תישמע ההקלטה על רמקולים פשוטים. ישנם רמקולים ביתיים אשר תוכננו באמצעות סאונד שיבדל אותם מרמקולים אחרים בשוק. אתם תצטרכו להחליט על מהלך הרכישה ואם זה נכון לרכוש רמקולים מסוג זה. מה שרואים באולפן הקטן או באולפן הביתי זה מוניטורים בגודל של מדפים. אם אתם בכל זאת מעוניינים במוניטורים גדולים, ישנם מוניטורים שיעיבו אפילו על מוניטורים ריצפתיים גדולים אבל כדאי כי תתכוננו לכך מבחינת התקציב. הוופרים הגדולים שברמקולים הללו הם בקוטר של 18 אינץ'. ישנם רמקולים הנקראים NEARFEILD והכוונה היא לרמקולים שנשמעים בטווח הקצר כמו חצי מטר. אבל זו טעות מושרשת, היות ומדוע נהיה מעוניינים להאזין לרמקולים בטווח כל כך קצר? רמקולים שקרובים למאזין מאפשרים הגעה של הסאונד הישיר ופחות של הסאונד העקיף. כאשר אנו מאזינים לרמקולים מהטווח הקצר, אנו נשמע יותר את הרמקולים ופחות את החדר. אין זו תרופת פלא ולחדר תמיד קיימת השפעה כאשר מאזינים לרמקולים.

השאלה היא מה הקשר לכל זה ולמוניטורים לאולפן? ראשית, לא קיים רמקול שתוכנן להאזנה מקרוב ואין בעיה להאזין  למוניטורים לאולפן מרחוק, ממש באותה המידה שאין שום בעיה להאזין לרמקולים מדפיים מקרוב. למשל רמקולים שהטוויטר שלו ממוקם מטר מעל הוופר לא יהיה מתאים להאזנה מקרוב, היות והשאיפה היא שהסאונד יהיה ממקור אחד בלבד ולכן, ההאזנה מקרוב לא תאפשר לשני הדרייברים להתאחד כראוי בנקודת ההאזנה.

יש לדעת, כי מוניטורים לאולפן, עושים שימוש באותם הדרייברים כגון וופרים וטוויטרים ומאותם היצרנים הקיימים ברמקולים הביתיים. אותם החוקים, תקפים בשני המקרים והכל זה רק נושא של מחיר ואיכות. רמקול עם דרייברים טובים יותר יעוותו פחות במיוחד אם מדובר על עוצמת האזנה גבוהה.

מוניטורים איכותיים עולים יותר

כאשר אתם מתכוונים לרכוש מוניטורים לאולפן , המוניטורים האיכותיים יעלו יותר. כאשר מדובר במוניטורים שיהיו זולים יותר, הם יחייבו את היצרן, לשמור על מחיר שיהיה נמוך יותר ולגרום למוניטור להישמע באמצעות עיוות מסוים שיישמעו בעלי צלילים נקיים. בתחילה המוניטורים הללו, עשויים להישמע נעימים ויהיה קשה לעצב באופן נכון את הסאונד במידת הצורך.בגלל שיהיה קשה לקבל את הדיוק המרבי בצלילי המוניטור האולפני, כאשר הוא לא באיכות גבוהה, יש לבחור בדגם מוצלח יותר, או פשוט להמתין עם הקנייה עד שיהיה לכם את התקציב המתאים לרכישת מוניטורים איכותיים ויקרים יותר.

כיצד ניתן לחשב תדרים "עומדים" בחדר האולפן?

קיימת נוסחה לחישוב תדרים עומדים בחדר האולפן. בכל חלל שהיו, יהיו תדרים שיוגברו באופן הטבעי ואילו בעצם, יהיו מושפעים ישירות מגודלו של האולפן. דווקא בתדרים קטנים יוגברו התדרים הנמוכים, כך שהם יהיו קשים יותר לטיפול אקוסטי, בשל אורכו של הגל הגדול שלהם. דוגמא- 300 מ' בשנייה של מהירות הקול בקירוב, 3 מ' אורך הצלע אשר בה מתפזר הסאונד של המוניטורים באולפן = 100 HZ.

הכוונה היא שכאשר צלע העבודה היא 3 מ' התדר אשר יעמוד באופן טבעי בחדר האולפן, הוא 100HZ. הפתרון החלקי, הינו טיפול אקוסטי, אך אם ישנה עבודת מיקס, יש לקחת את המיקסים לאולפנים אחרים, בכדי לדעת ולמצוא את הבעיות האקוסטיות של האולפן שלכם, כך שתוכלו לקחת אותם בחשבון לפעם הבאה שתעבדו באולפן.

לסיכום- מיקרופון, כרטיס קול, תוכנת מוזיקה וכן  מוניטורים אקטיביים לאולפן, הם כל מה שצריך על מנת לענות להגדרה של אולפן הקלטות. קיים כמובן טיפול אקוסטי לחללים שעשויים להיות בעייתיים, אבל ברוב האולפנים הביתיים ניתן לבצע זאת וניתן להצליח, גם אם האולפן מתקיים בחדר קטן בבית. ניתן בהחלט להוציא תוצאות טובות שיכולות  בקלות, להתחרות גם מול אולפנים גדולים מסחריים.